qDe1UdAmEs+cWtXf4iSwUQ==
יום ראשון, 26 ביולי 2009
יום שבת, 25 ביולי 2009
רמברנדט- צייר

רמברנדט הרמזון ואן רייך היה צייר, רשם, אמן הדפס ותחריט הולנדי, שנולד בעיר ליידן שבהולנד.
את חייו כאמן נהוג לחלק לשלושה חלקים מרכזיים:
תחילת חייו כאמן( 1620-1635) - בתקופה זו למד רמברנדט על אמנות הציור וההדפס.
תקופת הפאר(1635-1640)- בתקופה זו רמברנדט נחשב לאמן גדול ומרכזי בעל השפעה וכח. רבים מעשירי הולנד נהנו מעבודותיו. רמברנדט היה הראשון ששם את דמות האמן במרכז החברה הגבוהה.
תקופתו האחרונה(1640-1668)- תקופה זו הייתה תקופת שפל בחייו הפרטיים של רמברנדט. הוא ירד מנכסיו ואיבד את משפחתו. תקופה זו מאופיינת ביצירותיו המפורסמות ביותר של האמן.
רמברנדט נולד בעיר ליידן שבהולנד, בנה השני של משפחה בעלת תשעה ילדים, מתוכם הוא היחיד שלמד. הוריו שלחו אותו בגיל 14 לאוניברסיטה, אך אהבתו שלו לצייר גברה והם אפשרו לו לצאת לאמסטרדם ללמוד ציור, שם למד רמברנדט ציור אצל פיטר לסטמן, שהקנה לו את נטייתו לציור נושאים דתיים ואלגוריים.
בסיום לימודיו חזר רמברנדט לליידן והתחיל לצייר. ציוריו זכו להצלחה ופופולריות ובשנת 1631 עבר לאמסטרדם ונשאר בה. הטכניקה והכח שהיה לרמברנדט לעלות על הבד עוצמה, אפשרו לו להתמודד תוך זמן קצר עם הציירים אליאס ותומס דה קייזר ולהיות צייר הדיוקנאות המבוקש ביותר בעיר.
בשנת 1634 נשא לאשה את ססקיה ואן אוילנבורך, בת למשפחה מכובדת וחי עמה באושר במשך שמונה שנים.
תחושותיו באו לידי ביטוי בציורו "דיוקן עצמי עם ססקיה", הוא היה מוצף הזמנות לצייר דיוקנאות ותמונות על נושאים דתיים ומיתולוגיים. כמו כן היו לו עוזרים ותלמידים רבים, והכנסותיו הגבוהות אפשרו לו לקנות בית גדול ולמלאו באוסף של יצירות אמנות יקרות ערך. מארבעת הילדים שילדה ססקיה נשאר בחיים רק האחרון, טיטוס, והיא עצמה נפטרה בשנת 1642, כמה חודשים לאחר לידתו.
לאחר מותה שקע רמברנדט בחובות כבדים והחל לצייר ציורים כאוות נפשו, בנושאים שעלו על דעתו, ולא לפי הזמנה כמקובל באותם ימים.
הנדריקיה סטופלס, משרתת צעירה בביתו, הייתה לאהובתו וילדה לו בת ב1654. הוא גורש מהכנסייה הקלוויניסטית.
בשנת 1656 הייתה השנה בה רמברנדט הכריז על פשיטת רגל וביתו ומיטלטליו נמכרו במכירה פומבית, כולל אוסף התמונות העצום שלו. בשנת 1660 ייסדו הנדריקיה וטיטוס חברה עסקית ורמברנדט נרשם כשכיר בה, כדי להינצל מגובים.
בשנת 1663 נפטרה הנדריקיה וב1668 נפטר טיטוס. שנה לאחר מכן נפטר רמברנדט, ב1669, בודד ועני ובחוסר כל.
ציוריו המפורסמים:
שיעור האנטומיה של דוקטור טו-לפ

דיוקן עצמי עם ססקיה
פלשתים מנקרים את עיני שמשון
משמר הלילה
בת שבע
את חייו כאמן נהוג לחלק לשלושה חלקים מרכזיים:
תחילת חייו כאמן( 1620-1635) - בתקופה זו למד רמברנדט על אמנות הציור וההדפס.
תקופת הפאר(1635-1640)- בתקופה זו רמברנדט נחשב לאמן גדול ומרכזי בעל השפעה וכח. רבים מעשירי הולנד נהנו מעבודותיו. רמברנדט היה הראשון ששם את דמות האמן במרכז החברה הגבוהה.
תקופתו האחרונה(1640-1668)- תקופה זו הייתה תקופת שפל בחייו הפרטיים של רמברנדט. הוא ירד מנכסיו ואיבד את משפחתו. תקופה זו מאופיינת ביצירותיו המפורסמות ביותר של האמן.
רמברנדט נולד בעיר ליידן שבהולנד, בנה השני של משפחה בעלת תשעה ילדים, מתוכם הוא היחיד שלמד. הוריו שלחו אותו בגיל 14 לאוניברסיטה, אך אהבתו שלו לצייר גברה והם אפשרו לו לצאת לאמסטרדם ללמוד ציור, שם למד רמברנדט ציור אצל פיטר לסטמן, שהקנה לו את נטייתו לציור נושאים דתיים ואלגוריים.
בסיום לימודיו חזר רמברנדט לליידן והתחיל לצייר. ציוריו זכו להצלחה ופופולריות ובשנת 1631 עבר לאמסטרדם ונשאר בה. הטכניקה והכח שהיה לרמברנדט לעלות על הבד עוצמה, אפשרו לו להתמודד תוך זמן קצר עם הציירים אליאס ותומס דה קייזר ולהיות צייר הדיוקנאות המבוקש ביותר בעיר.
בשנת 1634 נשא לאשה את ססקיה ואן אוילנבורך, בת למשפחה מכובדת וחי עמה באושר במשך שמונה שנים.
תחושותיו באו לידי ביטוי בציורו "דיוקן עצמי עם ססקיה", הוא היה מוצף הזמנות לצייר דיוקנאות ותמונות על נושאים דתיים ומיתולוגיים. כמו כן היו לו עוזרים ותלמידים רבים, והכנסותיו הגבוהות אפשרו לו לקנות בית גדול ולמלאו באוסף של יצירות אמנות יקרות ערך. מארבעת הילדים שילדה ססקיה נשאר בחיים רק האחרון, טיטוס, והיא עצמה נפטרה בשנת 1642, כמה חודשים לאחר לידתו.
לאחר מותה שקע רמברנדט בחובות כבדים והחל לצייר ציורים כאוות נפשו, בנושאים שעלו על דעתו, ולא לפי הזמנה כמקובל באותם ימים.
הנדריקיה סטופלס, משרתת צעירה בביתו, הייתה לאהובתו וילדה לו בת ב1654. הוא גורש מהכנסייה הקלוויניסטית.
בשנת 1656 הייתה השנה בה רמברנדט הכריז על פשיטת רגל וביתו ומיטלטליו נמכרו במכירה פומבית, כולל אוסף התמונות העצום שלו. בשנת 1660 ייסדו הנדריקיה וטיטוס חברה עסקית ורמברנדט נרשם כשכיר בה, כדי להינצל מגובים.
בשנת 1663 נפטרה הנדריקיה וב1668 נפטר טיטוס. שנה לאחר מכן נפטר רמברנדט, ב1669, בודד ועני ובחוסר כל.
ציוריו המפורסמים:
שיעור האנטומיה של דוקטור טו-לפ

דיוקן עצמי עם ססקיה
פלשתים מנקרים את עיני שמשון
משמר הלילה
בת שבע
זכויות העובד (18+)
זכויות עובדים בישראל
משרד התעשייה והמסחר איגד בחוק זכויות בסיסיות הנוגעות לכל עובד אשר הוא שכיר במדינת ישראל, המחייבות את המעסיק.
שכר עובדים בישראל
התנאים לקבלת שכר מינימום הם היות העובד בן 18 שנים לפחות, והיותו מועסק במשרה מלאה במקום עבודתו. אך לא מעל 186 שעות. שכר המינימום כיום לפי החוק עומד על 3585.18 ש"ח לחודש, 19.28 ש"ח לשעה ו171.24 ש"ח ליום עבודה.
במקום בו העובדים מועסקים חמישה ימים בשבוע , ו148.41 ש"ח במקום בו מועסקים העובדים שישה ימים בשבוע. המעסיק מחויב להעמיד במקום גלוי ובולט לעובדים מודעה המודיעה את שכר המינימום נכון לרגע.
דמי נסיעה
עובד אשר זקוק לתחבורה ציבורית למעלה מ3 תחנות, זכאי לקבל דמי נסיעות מידי המעסיק.
ההשתתפות המרבית של המעסיק בדמי הנסיעה עומדת כיום על 21.14 ש"ח ליום עבודה, ומחיר זה יקבע על פי מספר הנסיעות להן יזדקק העובד בכדי להגיע לעבודתו, על פי תעריף מוזל בנסיעה בתחבורה הציבורית.
עובד אשר מוסע על ידי המעסיק ממקום עבודתו לא זכאי לדמי נסיעה. כמו כן, עובד שהחסיר יום עבודה ולא התייצב בעבודתו לא יקבל דמי נסיעה עבור אותו יום.
הפסקות
במהלך יום עבודה של 6 שעות לפחות, זכאי העובד למנוחה להפסקה ולארוחה של 3/4 שעות לפחות, ובערבי חג, להפסקה של חצי שעה. בזמן ההפסקה העובד יכול לעזוב את מקום עבודתו, אלא אם כן המעסיק דורש אחרת, ונוכחותו נדרשת בזמן ההפסקה.
ההפסקה לא נכללת כשעת עבודה, אלא אם כן נדרש העובד להשאר במקום עבודתו בזמן ההפסקה.
הפסקות קצרות ללקיחת אוויר וחשיבה, נחשבות כחלק מהעבודה, והמעסיק אינו רשאי להפחית משכר העובד בעקבותיהן. כמו כן, עובד רשאי להפסקות תפילה לפי אמונתו.
הסכם עבודה
מעסיק חייב למסור לעובד ולא יאוחר מ30 יום מיום תחילת עבודתו, הודעה בכתב, המפרטת את תנאי העסקה. הודעה זו תכלול את תאריך תחילת עבודתו של העובד, תפרט את משך העסקתו קצוב, ולאיזו תקופה. ההודעה תפרט את עיסוקו העיקרי של העובד, תאור התפקיד, שמו של הממונה הישיר של העובד כדי שאליו יוכל להפנות שאלות, פירוט על שכרו, ימי העבודה, משך יום העבודה והשבוע, ימי מנוחה, ותשלומית אחרים אם אותם מקבל העובד, על פרטיהם.
מועד תשלום שכר עבודה
המעסיק מחויב לשלם את שכר העובד על בסיס חודשי, בתום החודש אותו משתלם שכרו של העובד, ולא יאוחר מהתשיעי לחודש שלאחריו, תשלום לאחר התשיעי יזוכה העובד בפיצויים עבור הלנת שכר. אלא אם כן הוסכם אחרת עם המעסיק.
שעות נוספות
עובד זכאי לתשלום עבור שעות נוספות כאשר עבד במועדים העוברים את שעות העבודה המוסכמות עם המעסיק. תחום העבודה מוגדר במקומות בהם עובדים שישה ימים בשבוע, עד לשמונה שעות. בימים העובדים חמישה ימים בשבוע, עד לתשע שעות.
בעבודה בה עובדים לפחות שעתיים ביום עבודת לילה, עד לשבע שעות. ובכלל, שבוע עבודה לא יעלה על 43 שעות, וכל שעה מעבר לשעות עבודה אלו מחויבת בתשלום שעות נוספות.
דמי הבראה
עובד אשר עובד בעבודתו למעלה משנה אחת, זכאי לקבל דמי הבראה מהמעסיק. דמי הבראה עומדים כיום על 318 ש"ח ליום, כאשר בשנה הראשונה מקבל העובד עבור חמישה ימי הבראה, שישה ימים עבור השנה השניה והשלישית, ושבעה ימים עבור השנה הרביעית עד העשירית.
חובות האכיפה של החוקים המגנים על זכויות העובד מוטלת על אגף אכיפת חוקי העבודה של משרד התעשייה והמסחר. אם אתם חשים שנעשה לכם עוול על ידי מעסיקכם, וכי יש הפרה של חוקי זכויות העובד, עליכם לפנות לממונה המחוזי במינהל האכיפה על פי מקום מגוריכם.
משרד התעשייה והמסחר איגד בחוק זכויות בסיסיות הנוגעות לכל עובד אשר הוא שכיר במדינת ישראל, המחייבות את המעסיק.
שכר עובדים בישראל
התנאים לקבלת שכר מינימום הם היות העובד בן 18 שנים לפחות, והיותו מועסק במשרה מלאה במקום עבודתו. אך לא מעל 186 שעות. שכר המינימום כיום לפי החוק עומד על 3585.18 ש"ח לחודש, 19.28 ש"ח לשעה ו171.24 ש"ח ליום עבודה.
במקום בו העובדים מועסקים חמישה ימים בשבוע , ו148.41 ש"ח במקום בו מועסקים העובדים שישה ימים בשבוע. המעסיק מחויב להעמיד במקום גלוי ובולט לעובדים מודעה המודיעה את שכר המינימום נכון לרגע.
דמי נסיעה
עובד אשר זקוק לתחבורה ציבורית למעלה מ3 תחנות, זכאי לקבל דמי נסיעות מידי המעסיק.
ההשתתפות המרבית של המעסיק בדמי הנסיעה עומדת כיום על 21.14 ש"ח ליום עבודה, ומחיר זה יקבע על פי מספר הנסיעות להן יזדקק העובד בכדי להגיע לעבודתו, על פי תעריף מוזל בנסיעה בתחבורה הציבורית.
עובד אשר מוסע על ידי המעסיק ממקום עבודתו לא זכאי לדמי נסיעה. כמו כן, עובד שהחסיר יום עבודה ולא התייצב בעבודתו לא יקבל דמי נסיעה עבור אותו יום.
הפסקות
במהלך יום עבודה של 6 שעות לפחות, זכאי העובד למנוחה להפסקה ולארוחה של 3/4 שעות לפחות, ובערבי חג, להפסקה של חצי שעה. בזמן ההפסקה העובד יכול לעזוב את מקום עבודתו, אלא אם כן המעסיק דורש אחרת, ונוכחותו נדרשת בזמן ההפסקה.
ההפסקה לא נכללת כשעת עבודה, אלא אם כן נדרש העובד להשאר במקום עבודתו בזמן ההפסקה.
הפסקות קצרות ללקיחת אוויר וחשיבה, נחשבות כחלק מהעבודה, והמעסיק אינו רשאי להפחית משכר העובד בעקבותיהן. כמו כן, עובד רשאי להפסקות תפילה לפי אמונתו.
הסכם עבודה
מעסיק חייב למסור לעובד ולא יאוחר מ30 יום מיום תחילת עבודתו, הודעה בכתב, המפרטת את תנאי העסקה. הודעה זו תכלול את תאריך תחילת עבודתו של העובד, תפרט את משך העסקתו קצוב, ולאיזו תקופה. ההודעה תפרט את עיסוקו העיקרי של העובד, תאור התפקיד, שמו של הממונה הישיר של העובד כדי שאליו יוכל להפנות שאלות, פירוט על שכרו, ימי העבודה, משך יום העבודה והשבוע, ימי מנוחה, ותשלומית אחרים אם אותם מקבל העובד, על פרטיהם.
מועד תשלום שכר עבודה
המעסיק מחויב לשלם את שכר העובד על בסיס חודשי, בתום החודש אותו משתלם שכרו של העובד, ולא יאוחר מהתשיעי לחודש שלאחריו, תשלום לאחר התשיעי יזוכה העובד בפיצויים עבור הלנת שכר. אלא אם כן הוסכם אחרת עם המעסיק.
שעות נוספות
עובד זכאי לתשלום עבור שעות נוספות כאשר עבד במועדים העוברים את שעות העבודה המוסכמות עם המעסיק. תחום העבודה מוגדר במקומות בהם עובדים שישה ימים בשבוע, עד לשמונה שעות. בימים העובדים חמישה ימים בשבוע, עד לתשע שעות.
בעבודה בה עובדים לפחות שעתיים ביום עבודת לילה, עד לשבע שעות. ובכלל, שבוע עבודה לא יעלה על 43 שעות, וכל שעה מעבר לשעות עבודה אלו מחויבת בתשלום שעות נוספות.
דמי הבראה
עובד אשר עובד בעבודתו למעלה משנה אחת, זכאי לקבל דמי הבראה מהמעסיק. דמי הבראה עומדים כיום על 318 ש"ח ליום, כאשר בשנה הראשונה מקבל העובד עבור חמישה ימי הבראה, שישה ימים עבור השנה השניה והשלישית, ושבעה ימים עבור השנה הרביעית עד העשירית.
חובות האכיפה של החוקים המגנים על זכויות העובד מוטלת על אגף אכיפת חוקי העבודה של משרד התעשייה והמסחר. אם אתם חשים שנעשה לכם עוול על ידי מעסיקכם, וכי יש הפרה של חוקי זכויות העובד, עליכם לפנות לממונה המחוזי במינהל האכיפה על פי מקום מגוריכם.
הירשם ל-
רשומות (Atom)